גזר דין בתיק הע"ז 2219-09

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של העסקת עובד זר שלא כדין, בניגוד לסעיפים 2 (א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א - 1991, בהתייחס לשני עובדים.

2.         במעמד הדיון מיום 24.1.13 נשמעו הטיעונים לעונש.

3.         ב"כ המאשימה טען כי בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין מצווה בית הדין, טרם קביעת העונש הספציפי, לקבוע את מתחם העונש ההולם את העבירה, וזאת בהתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם.

לטענתו, בבחינת הערך שנפגע בביצוע העבירה, שהוא פגיעה ביכולת התעסוקה של ישראלים מחד ובאי שמירה על תנאים מתחייבים לעובדים הזרים מאידך, וכאשר בתי המשפט הכירו בעבירה זו כ"מכת מדינה" המחייבת ענישה כלכלית ובשים לב לכך שחלקו של הנאשם בביצוע העבירה הוא מלא והסיבות לביצוע העבירה שכזו הן רק כלכליות, הרי שמתחם העונש ההולם צריך לעמוד בין 30 אחוז ל-80 אחוז מהקנס המירבי הקבוע בדין, ובנוסף דורש התחייבות להמנע מביצוע עבירה חוזרת.

באשר לנסיבות הקשורות בנאשם עצמו, הרי שלטענת ב"כ המאשימה, נכות בשיעור של 10% שהיא כתוצאה מתאונת עבודה, אינה מצדיקה התחשבות.

לכן התבקש ביה"ד לקבוע כי בנסיבות העניין יש להטיל על הנאשם קנס בשיעור של 50 אחוז מהקנס המירבי לגבי כל עובד, ובסך הכל, קנס  בשיעור של 116,800 ש"ח וכן התחייבות להמנע מביצוע עבירה למשך 3 שנים, שאם לא כן יוטל על הנאשם הקנס המירבי הקבוע בחוק.

4.         ב"כ הנאשם טען כי מבלי להמעיט מחומרת העבירות נשוא כתב האישום, לא ניתן להתעלם מנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. מדובר בנאשם נורמטיבי, ללא כל עבר פלילי מכל סוג או מין שהוא, שהאירועים נשוא כתב האישום אין בהם כדי לאפיינו.

מדובר במי שהוא משנת 95 קבלן, בעל משפחה, שתפקד במהלך השנים בצורה נורמטיבית ואין לו עבר פלילי. מדובר במקרה של העסקה בודדת, משך יום אחד, ולכן אין לשקול אלמנט של רווח כלכלי שצמח לכאורה לנאשם.

באשר לטענת ב"כ המאשימה בדבר מתחם העונש ההולם על פי תיקון 113 לחוק, טען ב"כ הנאשם כי לא הוצגה פסיקה תומכת. ב"כ הנאשם הציג פסיקה מבתי דין ומותבים שונים, שבהם לטענתו לגבי מי שנהלו את ההליך עד תומו והורשעו לאחר מכן, וכשמדובר בהעסקה של מספר רב יותר של עובדים זרים, נגזרו קנסות בפועל שהם נמוכים יותר מהמתחם לו עתר ב"כ המאשימה. עוד טען כי אין בתיקון האמור כדי לגרום להחמרה במדיניות הענישה.

ב"כ הנאשם הוסיף כי אנו מצויים היום כ-7 שנים בקירוב לאחר מועד ביצוע העבירות, כשהשיהוי ברובו רובץ לפתחה של המאשימה. העבירה בוצעה ביום 15.11.06. הנאשם זומן לראשונה לחקירה כעבור למעלה מ-7 חודשים, כשעיון בתיק החקירה אינו מעלה כל הסבר לכך. הנאשם התייצב לחקירה כעבור חודש. כתב האישום הוגש ביום 9.3.09, למעלה מ-3 שנים לאחר ביצוע העבירה.

ב"כ הנאשם הפנה להנחיות היועץ המשפטי בממשלה, הנחיה מספר 4.12, הקובעת כי על כתבי אישום להיות מוגשים שלא אגב שיהוי, תוך זמן קצר.  לטענתו, לא מדובר בתיק חקירה מורכב וסבוך, ולא ברור מדוע הוגש כתב האישום אגב שיהוי כה רב. עוד הפנה ב"כ הנאשם לסעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי. אמנם לא התבקש ביטול כתב האישום, יחד עם זאת טען כי הדברים צריכים לבוא לידי ביטוי בשלב גזירת העונש.

עוד הוסיף כי הנאשם כיום אינו אותו אדם שיכול היה ליתן את הדין בסמוך למועד ביצוע העבירות. הנאשם עבר בשנת 08 תאונת עבודה. (אסופת מסמכים רפואיים לגבי מצבו הוגשו), מכבש נפל על רגליו של הנאשם והוא נמצא עד היום בטיפולים, יוצא ובא בבתי החולים השונים, עובר טיפולי פזיוטרפיה ורגלו השמאלית נמצאת בתרדמת קבועה. הנאשם אינו משמש יותר כקבלן פעיל בשטח, אלא עובד בעבודות מנהלתיות משרדיות בלבד, כשהדברים באים לידי בטוי בירידה בהכנסותיו. הוא נקלע לחובות רבים. הוא מפרנס יחיד למשפחתו ומהווה קיר משען תומך יחיד עבורם.

בנסיבות האמורות התבקש ביה"ד להסתפק בהטלת התחייבות, הגם שתהיה גבוהה, בלבד. לחילופין ביקש ב"כ הנאשם שהטלת הקנס תהא סימלית.

5.         שקלתי את כלל השיקולים הרלבנטיים לענישה בתיקים הנוגעים לעבירות על הוראות חוק עובדים זרים, כפי שהותוו בפסיקה. מדובר בעבירות המשקפות בעיה מוסרית, חברתית וכלכלית, שבגינן אין להטיל קנס סמלי או נמוך, אלא בהתקיים נימוקים מיוחדים. בנוסף, מדובר בעבירה במסגרת ניהול עסקו של הנאשם, שהוא קבלן, נתון שאף הוא מחייב הקפדה יתירה ברמת הענישה.

            כמו כן, הגם שההליך לא נוהל עד תומו - נשמעה בתיק פרשת התביעה במלואה.

            מנגד יש לקחת בחשבון במקרה זה את חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירה נשוא כתב האישום.

            בשים לב לכל אלו, ראיתי לנכון לקבוע את מתחם הענישה הראוי במקרה זה, על הטווח שבין 15 ל-60 אחוז מהקנס המקסימאלי.

6.         באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם:

העדר עבירות קודמות, בשים לב לכך שמדובר בקבלן ותיק, עומדת לטובתו של הנאשם.